האם אתם יודעים אם אתם הולכים לגן עדן או לגיהינום? יום הדין של כל אדם קרֵב ובא – יום שבו יצטרכו כולם לתת תשובה על כל מעשיהם ולהישפט על ידי אלוהים, לכאן או לכאן. מה יהיה איתכם? האם אתם טובים?
חטא האדם
דוד המלך כתב שה’ חיפש אנשים טובים ומצא שכולם סרו ממנו ואין אפילו אחד הראוי להיקרא טוב: "ה’ מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל-בְּנֵי-אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל, דֹּרֵשׁ אֶת-אֱלֹהִים. הַכֹּל סָר, יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ, אֵין עֹשֵׂה-טוֹב. אֵין גַּם-אֶחָד!" גם הנביא ירמיהו אומר שלב האדם עָקֹב (רמאי) ומצבו אנוּש מאוד. "עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא. מִי יֵדָעֶנּוּ?" אלוהים יודע מה כל אחד עשה והוא ייתן לכל איש את השכר שמגיע לו על הדברים שעשה בחייו: "אֲנִי ה’ חֹקֵר לֵב, בֹּחֵן כְּלָיוֹת: וְלָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָו, כִּפְרִי מַעֲלָלָיו."
מחשבה זו מפחידה למדי, לאור העובדה שטבעו של האדם הוא רע. הגרון שלנו הוא כמו קבר פתוח. אנו מחליקי לשון שיש להם ארס של נחשים מתחת לשפתיים. הפה שלנו מלא בקללות ומרירות, והרגליים שלנו ממהרות לשפוך דם. דרכינו מלאות שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר (הרס וצער), ואיננו הולכים בדרכי שלום. אין כל פחד אלוהים לנגד עינינו. כולנו חוטאים ולא ראויים לשבח מאלוהים.
לכן, השכר שיקבלו בני אדם על חטאיהם הוא מוות. מוות נצחי וכואב שבו יושלכו מאלוהים ולא יראו אור לנצח, אלא אש וגפרית יומטרו עליהם. אנשים רעים לעולם לא יחיו בחברת אלוהים.
מה אפשר לעשות?
מה יכול אדם לעשות? מה יעשה עם האשמה שלו? אולי ינסה לפדות את עצמו או את אחיו באמצעות תרומות נדיבות? אך הנפש יקרה מדי ולא ניתן לעולם לשלם עליה כופר ופדיון. כתוב בתהילים, "אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא-יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ. וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם."
אם כך, אולי נחיה בשיעבוד למצוות של אנשים מלומדים? אך ישעיהו הנביא אומר ש"כְבֶגֶד עִדִּים כָּל-צִדְקֹתֵינוּ" – כלומר כל הצדקות שלנו הן כמו סחבות מטונפות ובגדים מסריחים, ואין בכוחן לכפר על עוונותינו הרבים.
אז אולי תהיה הזדמנות לתקן "בגלגול הבא”? אך גלגול נשמות הוא תקוות שווא, כי החכם באדם אמר: "יָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ." לכן נגזר על אדם למות פעם אחת, ואחרי כן המשפט.
התקווה היחידה
התקווה היחידה של כל אדם היא רק אם אלוהים יכסה על העוונות שלו ולא יחשיב לו אותם. דוד המלך, שידע היטב מהו חטא, כתב: "אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה. אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה’ לוֹ עָוֹן." שימו לב שלא כתוב "אשרי אדם שלא עשה עוון", כי אדם כזה – אין. ולא כתוב "אשרי אדם שמעשיו הטובים גוברים על מעשיו הרעים", כי קיום מצוות רבות אינו מוחק חטאים. אלא כתוב אשרי אדם שה’ לא יחשיב לו את עוונותיו, אלא ימחל לו עליהם לחלוטין.
אך מיהו האדם שה’ לא יחשיב לו את עוונותיו? ואיך אפשר להנות מזכות כזאת?
המתנה של אלוהים
בברית החדשה כתוב שכל הדרוש מאדם לעשות על מנת להינצל מהזעם של אלוהים הוא להאמין בבן האלוהים, ישוע המשיח: "כִּי אִם־תּוֹדֶה בְּפִיךָ אֲשֶׁר יֵשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים – אָז תִּוָּשֵׁעַ."
ישוע המשיח מת על הצלב לפני אלפיים שנה. הוא אף פעם לא עשה חטא. לכן דמו הזך שנשפך על הצלב מכפר על חטאי כל העולם. הוא נשא על עצמו את חטאי הרבים. כל אדם, יהודי או גוי, שבא אליו בלב שבור ומתוודה על עוונותיו, יקבל מחילה מלאה ומיידית על כל הדברים הרעים שעשה בחייו. אלוהים לא יחשיב לו את עוונותיו נגדו. אשמתו תימחק! אם יאמין, הוא יזכה להבטחת חיי נצח בנוכחות אלוהים ויוכל להתחיל מייד בחיים חדשים ונקיים מכל חוב, מבלי שיצטרך לדאוג יותר אם עתידו לגן עדן או לגיהינום. את כל אלה נותן אלוהים כמתנת חינם לכל המאמין בבנו ישוע המשיח.
כתוב בברית החדשה: "כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ."
לכן, פנו אל אלוהים בתפילה ובקשו את סליחת החטאים בשם ישוע המשיח ובזכות מה שעשה עבורכם על הצלב, וגם אתם תצילו את נפשותיכם. "הַיּוֹם אִם-בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ, אַל-תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם."
מבוסס על הקטעים הבאים: תהלים ה ה, י; י ז; יא ו; יד ב, ג; לב א, ב; מט ח, ט, כ; נא יט; צה ז, ח; קמ ד; ישעיהו כט יג; נג יב; נט ז, ח; סד ה; ירמיהו יז ט, י; קהלת יב ז; בשורת יוחנן א 29, ג 16, 36, ו 47; האגרת אל הרומים ג 10-18, 21-26, ה 9; ו 23, י 9; האגרת אל העברים ט 27; האגרת הראשונה ליוחנן א 9, ב 2.
לקריאת הברית החדשה לחצו כאן.
לקבלת עותק חינם בעברית ושפות שונות אנא פנו אלינו
כִּי־כָכָה אָהַב הָאֱלֹהִים אֶת־הָעוֹלָם
עַד־אֲשֶׁר נָתַן אֶת־בְּנוֹ אֶת־יְחִידוֹ הַנּוֹלָד מִמֶּנוּ
לְמַעַן לֹא־יֹאבַד כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ
כִּי אִם־יִחְיֶה חַיֵּי עוֹלָמִים.